רפואת העתיד היא קודם כל רפואה מונעת

מיליוני אנשים ברחבי העולם סובלים מחרדה, דיכאון, מחשבות טורדניות ותחושות של דכדוך. רבים מהם מטופלים בתרופות המכוונות לאיזון כימי במוח, משתתפים בטיפולים פסיכולוגיים ארוכים או לומדים לחיות עם התסמינים כחלק בלתי נמנע מחייהם. המודל הרפואי המקובל מתייחס לדיכאון כאל “בעיה כימית במוח” – ירידה ברמות הסרוטונין והנוירוטרנסמיטרים האחרים. אולם גישה זו מתעלמת מהשאלה המרכזית: מדוע בכלל יורדים רמות הסרוטונין? האם הירידה הכימית היא הגורם, או שמא היא התוצאה של משהו עמוק יותר?

לפני שמתחילים בטיפול, חשוב להבחין בין שלושה מצבים שונים: עצב – מצב נפשי טבעי שבו האדם שומר על אנרגיה ויכול לתפקד. דכדוך – מצב של מתח גבוה ועומס נפשי. דיכאון – מצב שבו רמת החיוניות והאנרגיה של הגוף ירדה מתחת לסף קריטי, והגוף מפעיל מנגנון הגנה טבעי שמטרתו לצמצם בזבוז אנרגיה ואשר מתבטא בתסמינים של דיכאון, עד לכדי קושי בתפקוד יומיומי.

בגישת הרפואה האינטגרטיבית המאחדת של ד”ר נאדר בוטו, דיכאון אינו “מחלה נפשית” במובן המסורתי, אלא תגובה הגנתית של הגוף למצב אנרגטי ירוד. כאשר רמת החיוניות של המוח והגוף יורדת מתחת לסף מסוים, המערכת “מכבה” פונקציות שאינן הכרחיות להישרדות מיידית – החשק לעבוד יורד, החשק המיני יורד, מצב הרוח יורד – והכל במטרה למנוע בזבוז נוסף של אנרגיה שכבר אינה קיימת.

הסיבה לירידת האנרגיה טמונה במשברים נפשיים, טראומות לא מעובדות וקונפליקטים פנימיים שיוצרים “התנגשות גלים הורסת” בתוך המערכת. ההפרעה שנוצרת בזרימת האנרגיה, גורמת למחסור באנרגיה שתאי המוח זקוקים לה במטרה לייצר סרוטונין ונוירוטרנסמיטרים אחרים.