תיאוריה העושה שימוש בצורת המערבולת (vortex) של האלקטרון מובאת על מנת להציע פתרון לאניגמה של דואליוטת הגל-חלקיק. נעשה שימוש במוסכמות כגון “חלקיק” ו”גל” על מנת לתאר את התנהגותם של אובייקטי קוונטום כגון אלקטרונים. ריק נוזל-על יצר את הבסיס לתיאור המבנה הבסיסי של המערבולת ושל תכונות האלקטרון, כאשר ביטויים שונים שנגזרו מחוקי ההידרודינמיקה תיארו את היקף מערבולת האלקטרון, הרדיוס, המהירות הזוויתית והתדירות הזוויתית שלו, וכן המומנטום (הסיבוב) והמומנטום המגנטי שלו. מערבולת האלקטרון הסבירה באופן מלא את הקשרים בין מומנטום לגל, וחוקי הידרודינמיקה היו חיוניים לקביעת האנרגיה והתדירות הזוויתית של האלקטרון. באופן כללי, לאלקטרון הנע בחלל ישנן תנועות פנימיות וחיצוניות. כדי לקבוע את התדירות הזוויתית של תנועתו הפנימית, נעשה שימוש באורך גל Compton כדי לייצג את האורך של מחזור אחד של התנועה הפנימית, ששווה להיקף מערבולת האלקטרון. התדירות הזוויתית של מערבולת האלקטרון חושבה על מנת לקבל את אותו הערך לפי תיאוריית פלאנק.
