האינרציה, אותה תכונה מסתורית של גוף להתנגד לשינוי במצב תנועתו, מלווה את הפיזיקה מראשית ימיה אך עד כה לא זכתה להסבר מניח את הדעת. אף שתיאוריה יחסותית ואפילו מודלים קוונטיים מתקדמים התמודדו עם התופעה, שאלת מקור האינרציה נותרה פתוחה. כעת עולה הצעה רדיקלית: ייתכן שהריק הקוונטי, אותו שדה מסתורי המקיף כל חלקיק וחלל, הוא-הוא הגורם הפיזיקלי שמייצר את תחושת ההתנגדות לתאוצה.
הריק אינו ריק
בעוד שהמושג “ריק” מעורר אסוציאציה של חלל ריקני, התיאוריה החדשה מציעה לראות בו נוזל בעל תכונות פיזיקליות מדידות: צפיפות, צמיגות ויכולת התנגדות. לפי גישה זו, תנועתו של גוף יוצרת הפרעה במרחב הריק, בדומה לספינה החוצה אוקיינוס. ההתנגדות הנוצרת, שהיא למעשה דחף נגדי של הריק, היא ביטוי מוחשי לאינרציה.
הנגזרות הקוונטיות של ההתנגדות
הרעיון מתבסס על כך שהריק מלא באנרגיה קוונטית – שדה אפס – המכיל חלקיקים וירטואליים בתנועה מתמדת. כאשר גוף מאיץ, הוא יוצר אינטראקציה עם שדה זה, המובילה ללחץ קרינה מנוגד – תהליך שמסביר את ההתנגדות לתנועה. קרינה זו, המורכבת מפוטונים וירטואליים בתדרים על-גבוהים, חודרת כל חומר ומשפיעה על כל רכיביו, לא רק על פני השטח.
גישה הידרודינמית לניוטון
אחת התרומות המרתקות של המאמר היא ניסוח מחדש של חוק האינרציה באמצעות חוקי ההידרודינמיקה. אם נתאר את הריק כנוזל, הרי שתנועה דרכו מייצרת כוח התנגדות – בדיוק כפי שכדור נע במים חווה גרר. כאשר מחשבים את הכוח הזה באמצעות פרמטרים הידועים של הריק, מתקבלת נוסחה הזהה לחוק השני של ניוטון: F=ma.
השלכות על תנועה במרחב
ההבנה שהריק נגרר עם הגוף המאיץ מייצרת תובנה חדשה: כאשר גוף נע ומאיץ, הוא “סוחב” איתו את הריק. גם כאשר נעצר לפתע, אותו ריק ממשיך לנוע ומשפיע עליו – זהו ההסבר האפשרי לכוח ההאטה שנחווה בעת בלימה. התופעה יכולה להסביר תצפיות חריגות בחלל, כמו ההאטה הקלה שנמדדה במסלולי הגשושיות פיוניר 10 ו־11.
לסיכום, האינרציה אינה עוד תופעה עלומה נטולת מקור, אלא תגובה פיזיקלית ממשית של הריק הקוונטי להתנהגות החומר. כאשר מאמצים את ההבנה שהריק הוא מדיום פיזיקלי, מתבהרת לא רק האינרציה – אלא גם הקשר העמוק בין כבידה, תנועה, והאנרגיה של היקום עצמו. הכרה בתיאוריה זו עשויה להניח את היסודות לפיתוח טכנולוגיות מהפכניות: מכשירים למניעת אינרציה, בלימה אוטומטית, ואולי אף תמרון חפצים עצומים מבלי להפעיל כוח ישיר. שינוי כזה בתפיסת המציאות אינו רק מדעי – הוא רוחני כמעט בטבעו.
