תופעת “קטסטרופת הוואקום” היא אחד הפרדוקסים המרכזיים בפיזיקה התאורטית. מצד אחד, תצפיות אסטרונומיות מעידות על צפיפות אנרגיה נמוכה המניעה את התפשטות היקום. מצד שני, חישובים על פי תורת השדות הקוונטיים מובילים לערכים גבוהים ב־120 סדרי גודל מהנמדד בפועל. המתח הזה יצר חיפוש מתמיד אחר פתרון שיגשר בין העולם הקוונטי לבין התמונה הקוסמולוגית. הגישה החדשה מציעה נקודת מבט מהפכנית: ההכרה בקיומו של “ואקום אומניום” – מצב ראשוני שקדמה לו כל הבריאה.
הריק הקוונטי והפרדוקס
ההבנה הקלאסית תפסה את הריק כריק מוחלט, נטול חומר או אנרגיה. אולם הפיזיקה הקוונטית גילתה כי הריק מלא תנודות – חלקיקים וירטואליים נוצרים ונעלמים ללא הרף, תופעה המוכרת כאנרגיית אפס נקודה. תנודות אלו הן שהובילו לפער בין החישובים התאורטיים לבין המציאות הנצפית. כאן עולה הצורך להבחין בין הריק הקוונטי לבין מצב עמוק וראשוני יותר.
האומניום: הריק שקדמה לו הבריאה
המושג “אומניום” נוצר כדי להגדיר את המצב שקדם למפץ הגדול – מיכל אינסופי, יציב ואחיד בצפיפותו, שנעדר זמן, מרחב או תנועה. האומניום נתפס כיסוד אוניברסלי שממנו התפרצה הבריאה. צפיפותו הוערכה בכ־9.51 × 10^−27 ק”ג למ”ק, גבוהה מזו של האנרגיה האפלה הקיימת כיום. מתוך מצב זה נוצרו החומר, החומר האפל והאנרגיה האפלה שאנו מודדים היום.
הצפיפות והקוסמוס
המעבר מהאומניום למפץ הגדול סימן את רגע ההיפרצות, שבו הצפיפות זינקה לערך קיצוני – צפיפות פלאנק, כ־5.155 × 10^96 ק”ג למ”ק. מנקודת קיצון זו נולדה הדינמיקה של היקום: החומר התעבה, הקרינה נפלטה, וחלק מהאומניום נותר ככוח המניע של התפשטות מתמשכת. בהמשך, צפיפות האנרגיה האפלה שנמדדת כיום ירדה לערך של כ־5.91 × 10^−27 ק”ג למ”ק, מעט נמוך מהצפיפות הראשונית.
פרשנות הידרודינמית
הרחבת היקום יכולה להיתפס כתהליך זרימה נוזלי: מפל הלחץ בין הצפיפות האינסופית של הסינגולריות לבין יציבות האומניום יצר תאוצה עצומה – מנגנון טבעי לאינפלציה ולתפשטות הקוסמית. כך מתקבלת תמונה שבה היקום איננו רק גיאומטרי אלא גם דינמי, מונע על ידי תכונות פיזיקליות של הריק.
לסיכום, הבחנה בין צפיפות האומניום היציבה שקדמה למפץ הגדול לבין צפיפות הפלאנק של רגע הבריאה מספקת מפתח חדש להבנת “קטסטרופה הוואקום”. הפער האדיר בין חישובי התאוריה למדידות אינו בהכרח סתירה, אלא ביטוי לשני שלבים שונים של הקיום. האנרגיה האפלה שאנו חווים כיום היא בבחינת הד האומניום – זיכרון קוסמי של הריק הראשוני שמהווה עד היום את המנוע הסמוי של התפשטות היקום.
