קבוע המבנה העדין, המסומן באות אלפא, הוא אחד המספרים המסתוריים והחיוניים ביותר בפיזיקה. הוא מופיע ללא יחידות, וקובע את עוצמת האינטראקציה האלקטרומגנטית בין חלקיקים טעונים. ערכו, הקרוב ל-1/137, הוגדר במשך שנים כ’מספר קסום’ שאין לו הסבר. אך כעת, תיאוריה חדשה פורשת פרשנות שונה: אלפא אינו מספר שרירותי אלא תוצאה של מבנה פנימי מוגדר היטב של האלקטרון והאטום.
האלקטרון כמערבולת סופר-נוזלית
התיאוריה מבוססת על ההנחה שהחלל הריק הוא סופר-נוזל חסר חיכוך, שבתוכו נוצרים חלקיקים כמעין מערבולות בלתי סיבוביות. האלקטרון, לפי גישה זו, איננו נקודה חסרת ממדים אלא מערבולת עגולה, שבה המרכז מסתובב במהירות האור, והגבולות נעים במהירות נמוכה יותר. היחס בין המהירויות הללו שווה בדיוק לקבוע אלפא.
בהנחה שהמערבולת שומרת על סיבוב זוויתי קבוע, ניתן לחשב את רדיוס ליבת המערבולת (ה”עין”) ואת רדיוס הגבול החיצוני שלה. היחס בין הרדיוסים הללו, כמו גם היחס בין המהירויות, מניב את ערך הקבוע א. לפיכך, הקבוע איננו תופעה מסתורית, אלא תוצאה של יחס גיאומטרי-דינמי קבוע במבנה המערבולתי.
האטום כמשל מערבולתי
תיאור דומה מיושם גם על אטום המימן. בפרשנות זו, הפרוטון יושב במרכז מערבולת סופר-נוזלית, והאלקטרון נע במסלול ספירלי מונחה סביבו. גם כאן, המרכז מסתובב במהירות האור, והיחס בין מרחק האלקטרון מהפרוטון לבין רדיוס הליבה הפנימית של המערבולת שווה לקבוע אלפא. בכך מציעה התיאוריה הסבר זהה ומאוחד למבנה האלקטרון והאטום כאחד.
לסיכום, לפי המודל המערבולתי החדש, קבוע המבנה העדין אינו תעלומה אלא ביטוי של יחסים קבועים במבנים סיבוביים במרחב סופר-נוזלי התיאוריה שמה את הדגש על הדינמיקה והגיאומטריה של תנועות במרחב, ומציעה שורה של חישובים עקביים התואמים לתצפיות הניסיוניות. ייתכן מאוד שאלפא איננו קבוע יסוד במובן המסורתי, אלא תוצאה של חוקי תנועה עמוקים יותר, שעודם מחכים להתגלות מלאה.
